מסלול שבוע בספורדים – יציאה מוולוס

מסלול שבוע בספורדים – יציאה מוולוס

קבוצת איים מושלמת, ובה איים מושלמים בפני עצמם!
אז מה כל כך מושלם בהם?
נתחיל במיקום ותיאור כללי: האיים הספורדים נמצאים קרוב לחצי האי פליון ומזרחית לו, צפונית מהאי אוויה, דרומית לאיזור של חלקידיקי.. והכי חשוב.. רחוק יחסית מהמלטמית הארורה של הקיץ.
קבוצת איים זו מסודרת בקירבה יחסית כך שהיא מספקת איזורי הפלגה נרחבים אשר מוגנים מגלי רוח (שבאה בדר"כ בקיץ מצפון צפון מזרח) וזה תענוג אמיתי ואושר צרוף למפליגים.
המיקום הצפוני יחסית מספק מפלט מהחום ומביא איתו מזג אוויר נעים, אפילו בחודשי הקיץ החמים! אוגוסט בערב ישבנו בחוץ עם חולצה נעימה ארוכה.. עד כדי כך.

מקבלים סירה ביום שבת בוולוס, בדיקות, הכנות, קניות מחכים לכולם, מכינים ארוחת ערב טעימה והולכים לנוח, כי מחר הפלגה יחסית ארוכה (6 וחצי שעות).
אופציה נוספת היא לצאת מהמרינה לעגינה חופשית באחד המפרצים הקרובים ולהעביר לילה על עוגן.
בכל מקרה.. למחרת יצאנו לדרך.. אל עבר האי הראשון,
סקיאטוס (Skiathos):
האי בעל שדה התעופה, אליו מגיעים המון תיירים מאיטליה ובריטניה בטיסה ישירה (עד הקורונה היה ניתן להגיע גם מישראל) או מאתונה בטיסת המשך משאר העולם. ניתן להגיע אליו גם בהפלגה קצרה במעבורת מאוויה או מוולוס, או בהפלגה ארוכה יותר מנמלי אתונה והסביבה (פיראוס, פורטו ראפטי, רפינה, לאווריו וכו').
שדה התעופה של סקיאטוס נמצא ממש בקצה המפרץ הגדול והמרכזי של האי, בצידו המזרחי צפוני, שם נמצא גם המעגן הראשי והרציפים הגדולים שבהם עוגנות סירות הצ'ארטר והמסחר למיניהם. הקטע המגניב ביותר כאן הוא שמי שעוגן במרכז המפרץ על עוגן יכול כמעט לגעת עם תרנגול הרוח, שבקצה התורן, בגלגלי המטוס לפני הנחיתה.. עד כדי כך קרוב. לא מעט אנשים מגיעים ברגל לנקודת הממשק של המפרץ ושדה התעופה לראות את זה ולהרגיש את כוחות הג'י במקום בזמני נחיתה והמראה 🙂
האי עמוס תיירים בקיץ ויש אפילו שמכנים אותו "המיקונוס של הצפון" (הגזמה פראית לדעתי אבל שיהיה:). אפשר ממנו להפליג במעבורת קצרה לשאר האיים הספורדים, לכן הוא יעד מרכזי ומאד פופולרי.
האי מסביב מאד יפה, מלא במפרצונים קטנים לצהריים אבל לא משהו להשאר לילה לטעמי מכיוון שהם לא מספיק מוגנים, מעבורות וסירות רבות עוברות באיזור ועושות גל לא כייפי וגם כי יש במפרץ הגדול והמרכזי מספיק מקום לכולם בד"כ, להוריד עוגן לגשת אחורה לרציף הצף (הרציף בטון המרכזי שמור לסירות המסחריות וככל הנראה יוציאו אתכם משם) למלא מים, להתחבר לחשמל ולעשות קניות בסופרים הרבים בעיר. חשוב לדעת שהמים שממלאים בסקיאטוס דיי מגעילים לשתייה, אז כדאי לקחת מיים מינרלים לשתיה.
אחרי שבילינו את הלילה, נדלג לעבר האי השלישי אלוניסוס, כאשר אפשר לשבור את הדרך (סה"כ פחות מארבע שעות) בעצירת צהריים מרעננת במפרץ לימנונארי (Limnonari) הידוע, מפרץ קסום לעגינה זמנית, קפיצה למים ואולי בירה על החוף… וממשיכים.
אלוניסוס (Alonissos):
אלוניסוס הוא האי האותנטי ביותר מבין השלושה המרכזיים של הספורדים, כפרי, חקלאי ומהמם ביופיו!
הוא הרחוק מבין השלושה מהיבשת, מסקיאטוס בעל שדה התעופה ומוולוס העיר הגדולה של האיזור.
בצידו המזרחי של האי מתרכזים רוב המפרצים המוגנים והמעניינים, והם במרחק של דקות הפלגה אחד מהשני.
בדרום האי יש את חוף מרפונטה (Marpounta) שיכול לשמש לעצירת ביניים בדרך מסקופלוס ו/או סקיאטוס והוא מוגן מצפון וצפון מערב.
אחריו, לכיוון צפון, יש את המעגן המרכזי של האי פאטיטירי (Patitiri), לשם מגיעות המעבורות. לגדולות שבהן יש רציף נפרד מחוץ למעגן כך שאין גל מהן, לקטנות יותר יש רציף בתוך המעגן, במרכזו, ויש לשים לב לא לעגון שם! הרציף בו ניתן לעגון הוא רציף הבטון לאורכו של המעגן סטארבורד סייד כאשר נכנסים. ממול, בפורט סייד, ישנו איזור אשר אפשר פשוט לזרוק בו עוגן ולרדת לחוף עם הדינגי, אפילו כמה בויות שלא ברור היה לי אם הן שמישות לקהל הרחב או לא.
המעגן מוגן יחסית אך לא תמיד הכי נעים שיש.. רוב הזמן ישנו נדנוד קל ולא נעים שבא מהדופן, כאשר הרוח באה מצפון מזרח. אם במקרה יש דרומית מזרחית אז בכלל לא כדאי לשהות שם, ובשאר הזמן נוח.
במעגן אפשר לעצור למלא מים, חשמל, מצרכים.. אפשר להוריד ולהעלות חברים על מעבורות, לאן שצריך. וכמובן שאפשר לקחת רכב/מונית/אוטובוס (תחנת האוטובוס בקצה המעגן וזה נוח וזול) ולעלות לחורה המהממת, שהפעם כן נמצאת במקומה, למעלה בהר. אפשר להנות מחוף ים חמוד שנמצא בצמוד למעגן וכמובן מטברנות, בתי קפה וברים חמודים הפזורים סביב.
אבל אנחנו נעלה ונפליג כמה דקות למעלה, לכיוון צפון, ונגיע לעצור ללילה בווצי (Votsi) ושם בווצי זה כבר סיפור אחר לגמרי! 🙂
ווצי זה גן עדן לסירות בעיניי. אפשר לקרוא לו מעגן דייגים קטן ומוגן, שנה שעברה עשו שיפוץ לרציף הדייגים המקומי אשר נמצא בפורט סייד כאשר נכנסים, עשו תשתיות של מים וחשמל, והוא כולו רציף ששמור למקומיים ואין מה להתחכם ולנסות לעגון שם! בנוסף הוא מתהדר בשני שוברי גלים שמהווים את הכניסה למעגן וגם סוגרים אותו לגלים מכל הכיוונים!
הצד בו ניתן לעגון בביטחה הוא הסטארבוד סייד, כאשר נכנסים, אשר בסופו חוף ים קטן, חולי ומשגע (!) שבערב מתמלא בסירות דינגי (ללא המנוע שלהן 🙂 שהזרימו באיטיות את המפליגים לסעוד באחת הטברנות המקומיות סביב המעגן. בין המסעדות ישנה אחת מודרנית, טעימה וגם יקרה מאד ביחס לשאר, אך מומלצת, במיוחד למי שבא לו קצת גיוון מהאוכל היווני המסורתי.
מורידים עוגן ככל הניתן רחוק מהצד המזרחי של המעגן (קרוב לסירות דייג המקומיות, אך לא מידי) והולכים אחורה לקשור ירכתיים לסלעים. המים כל כך שקופים שזה קצת מעורר חשש שמא אין עומק מספק:) לא בדקתי את כל אורך הצלע.. אבל נראה היה שיש עומק מספק לכולם לעגון קרוב ובבטחה.
המרחקים בין הסירות העוגנות לפעמים קטן וכולם רוצים מקום בגן העדן הזה, לכן צריך להיות על המשמר כשסירות נוספות נכנסות. ישנן משפחות שלמות שבאות עם כל הכלים הצפים שלהן להעביר קיץ שלם במקום הזה. דודים, סבים וסבתות בפרלמנט ציפה מתוזמן בוקר וערב וכמובן כל הילדים.. כולם עוגנים את סירותיהם כמיקשה אחת ועושים כיף שאפשר רק לקנא ולהתמוגג.
נקום בבוקר, נשתה קפה רגוע של ווצי.. והכי מומלץ לעשות את זה יחד עם הסקופלוס פאי אצל המאמא שמכינה אותו הכי טעים והכי טרי, בטברנה דימיטריס, שמעל הרציף הפינתי של הדייגים! ממול לצלע העגינה שלנו.
לאחר מכן, בנחת.. נצא להפלגה ממש קצרה, פחות משעה, לכיוון צפון…
שם נוכל להינות מאיזור די מוגן בין אלוניסוס והאי שמזרחית לו פריסטרה (Peristera) שיחד יוצרים מעין אגם ובו שלל איזורים לעגון מכל עבר (רק לפתוח Naviliy ולבחור) אבל אחד מהם הוא מיוחד במינו ומומלץ לא לוותר עליו אע"פ שהוא צפוף, רועש ואולי לא תמצאו מקום לעגון בו.. סטני ואלה (Steni Vala) הוא בעצם רציף בטון, לאורך מפרצון עמוק.. שאם מצאתם בו מקום לעגון אז כדאי להעמיד מישהו בירכתיים על העומקים מכיוון שישנם סלעים בקרבת הרציף ויש אפילו מקומות שעוברים לרציף דרך הדינגי, כי אי אפשר להתקרב יותר. ישנם גנגוויים ארוכים שמסופקים על ידי אנשי המקום על מנת לעבור לרציף בבטחה, וגם יש מקומות שהם בסדר, מול הסופרמרקט, ואפשר להגיע קרוב מספיק כדי שהגנגווי שלכם יספיק (מומלץ ביותר לקרוא על המקום בכל אפליקצייה או ספר שיש בידכם לפני שיוצאים לכיוון).
ברציף כולם עוזרים אחד לשני לעגון כך שיש תמיכה טכנית במקום 🙂
הרציף מלא במסעדות ומקומות מהממים לאכול, לשתות ולהנות מאווירה מעולם אחר. בנוסף ישנו חוף ים מקסים שנמצא כמה דקות הליכה, בה חוצים את הלשון המיוערת שיוצאת לים, ומגיעים לצידה השני (יש שילוט במקום).
בקיצור מקום שהוא אווירה, חוויה אחרת.. מומלץ בחום.
הפלגה קצרה אליו תשאיר לנו הרבה זמן להנות ממנו, להתחרדן על חוף הים המקסים שסמוך לו ולהנות משלל הטברנות שלאורכו. בנוסף, אפשר גם להצטייד בסופרמרקט של המקום בצידה לדרך.
למחרת נצא לכיוון האי האמצעי, סקופלוס, אבל לא לפני שנעצור לארוחת בוקר במפרץ משגע, שמו קוקינוקאסטרו (kokkinokastro) פירוש השם, טירה אדומה. מפרץ אדמדם, מוגן, שליו ומהמם ביופיו שאסור לפספס, ולו רק לעצירה קלה.
ואחריו נמשיך כאמור, לנמל המרכזי של סקופלוס:
סקופלוס (Skopelos): אפשר להגיד שהוא אי ביניים, יש בו מהצד המזרחי מעגן די גדול, שאליו מגיעות המעבורות גם (כן, גם שם הן עושות גל נוראי שמטלטל את הסירה מהדופן מצד לצד וזה מרגיז מאד! חייב לאשינג טוב תמיד!).
החורה, העיר העליונה, של האי הזה דווקא לא נמצאת כל כך למעלה, היא למעשה ממש מתחילה מהמעגן.. וצופה אל הים, מזרחה לאי אלוניסוס הקרוב. ישנם מסעדות מהממות, ברים, טברנות ובתי קפה מודרנים מסביב לנמל ובחורה… בהחלט מקום עוצר נשימה ביופיו! ושם נעשה את הלילה.
מן הצד השני (והשלישי והרביעי גם..) סקופלוס מוקפת כולה במפרצים מהממים!
בבוקר נצא למפרץ המהמם ביותר מבינהם, והוא פנורמוס (Panormos), אשר נמצא בחלקו המערבי של האי, קרוב מאד למעגן של סקיאטוס שהוזכר למעלה.
זהו מפרץ עמוק ביותר.. וגם רחב יחסית ולכן הוא מוגן מאד! המים שם בקושי זזים, שקופים ונקיים.. ולרוב המפליגים שם מאד רגועים. יכול להיות שזה המקום שמשרה את אווירת הרוגע, או אולי החומר האנושי שמפליג באיזור הזה.. אבל בד"כ במקומות דומים לאלה, בסרונים/ציקלאדי/דודקנזים לדוגמא, התרגלנו שמוציאים את המגלשיים, מניעים את כל כוחות הסוס שאפשר במנועי הדינגי למיניהם ומתחילים בקרנבל גלים ורעש בלתי נסבלים. בפנורמוס.. שטים בדינגי עם המשוטים! אפילו מנוע של ארבע כ"ס לא נעים להניע. זה די אומר הכל על המקום, לדעתי.
מעבר לזה, שוב.. יש מפרצים רבים, יפים, מהממים ושקטים מסביב לסקיאטוס, אך לרוב הם יהיו מוגנים פחות ויכול להיות שלילה בהם יהיה לא נוח ולא נעים (מניסיון).
מפנורמוס הפלגה קצרה חזרה לסקיאטוס, לבילוי של הלילה האחרון… וחזרה לוולס (כבר יודעים את הדרך:)

הכותב הוא עודד פריידין – חי על היאכטה שלו בפיראוס ומייסד קבוצת הפייסבוק מפליגים/ות ביוון  Sailing Greece