סקירת נקודות עניין – האיים הקיקלידיים – לבניית מסלול הפלגה

מבחינת צמחיה האזור מאוד צחיח בדומה לאזורים מוכרים אחרים במרכז יוון כמו המפרץ הסרוני והאיים הדודקנסיים. מה שיוצר נוף מרשים של הרים ומצוקי סלע שפוגשים את מי הטורקיז המאפיינים את הנוף היווני. 

אז מדוע זה מקום שקצת פחות מוכר כיעד הפלגה מומלץ?

האזור יכול להיות מאוד מאתגר לשייט לצוותים לא מנוסים משילוב של מספר סיבות:
הראשית בניהן היא הרוח המלטמית. המלטמי נושבת באזור זה בשיא עוצמתה לאורך הקיץ ומאתגרת מאוד הפלגות באזור. הרוח, צפונית – צפון מערבית, נושבת לרוב בכל יום לאורך הקיץ, בעיקר בשעות אחר הצהרים ויכולה להגיע לעוצמות של 30-40 קשר לעיתים קרובות. המלטמי בשיאה בחודשים יולי, אוגוסט ותחילת ספטמבר ומקשה מאוד על הפלגה באזור בתקופה זו שהיא למעשה שיא עונת השייט. בשולי העונה יותר סביר להפליג באזור, אפריל – אמצע יוני ואמצע ספטמבר – אוקטובר. אך גם בתקופה זו יש לעקוב באופן צמוד אחר מזג האוויר ולהתייעץ בכל יום עם שייטים מקומיים בנושא. 

בנוסף למלטמי קבוצת האיים פזורה על שטח מאוד גדול ובשבוע הפלגה בודד, ביאכטה שכורה, שיש להחזיר למרינת הבסיס בסיומו (במרחקי הפלגה סבירים לממוצע האופייני למשפחה או חברים בחופשה) ניתן להגיע רק לחלק קטן מהאיים באזור, כאשר דווקא המפורסמים ביותר מרוחקים מעבר לאזור זה. נושא המרחק מתחבר גם לקושי של המלטמי מכיוון שהאיים פרוסים מאזור אתונה דרומה. כך ששבוע הפלגה מתחיל לרוב במרינה LAVRIO ומתחיל בהפלגה נוחה יחסית לכיוון דרום כאשר המלטמי בגב אך הוא מסתיים בהפלגה חזרה צפונה, כאשר בתחילת ההפלגה אין עדיין תחזית אמינה למזג האוויר בסוף השבוע ולעיתים קרובות ניתן למצוא את עצמנו נאלצים להתמודד עם מזג אוויר שיהפוך את החזרה צפונה למאוד לא נעימה ואף מסוכנת לעיתים. 

אל כל אלו מתווספת העובדה שהאזור יחסית פתוח ואינו מוגן כמו כמו אזורים רבים אחרים ביוון. מה שהופך את האזור לבעל פוטנציאל לים שיכול להפוך מהר ולעיתים בהפתעה, למאוד לא נוח להפלגה או אפילו מסוכן ובמיוחד בחודשי הקיץ. 

בנוסף לכל זה המרינות באזור הן רובן מאוד קטנות וצפופות ובעונה יש קושי במציאת מקומות עגינה מסודרים. יחד עם הרוח המלטמית זה יכול להיות אתגר מאוד גדול לשייטים לא מנוסים.  

כל זה לא אומר שלא ניתן להפליג באזור! אלא שהאזור מומלץ יותר לצוותים מנוסים, שאוהבים רוח חזקה ולפעמים ים שיכול להפוך מאוד מהר למאתגר וקשה יחד עם מרחקי הפלגה גדולים. ובעיקר שהחודשים המומלצים להפלגה באזור הם אפריל – אמצע יוני ולאחר מכן אמצע ספטמבר עד אמצע – סוף אוקטובר – אך בתקופה זו אנחנו כבר נכנסים לסתיו עם מערכות מזג אוויר בעייתיות משל עצמו שעשויות להתרחש. 

בנוסף כל מי שמפליג באזור הזה חייב לשלוט ביכולות ביצוע עגינה ים תיכונית לרציף ולסלעים ברוחות חזקות. 

תנאים אלו יכולים גם להתאים יותר למי שמעוניין בהפלגה ארוכה יותר, שבועיים ואף יותר ואז אפשר באמת להגיע גם לאיים המרוחקים יותר ולבלות בטיולים יבשתיים כאשר מזג האוויר אינו מאפשר הפלגה, ללא לחץ להגיע חזרה לבסיס ההשכרה לאחר שישה ימים. 

בסיסי השכרה באזור: 

הבסיס הנוח ביותר ליציאה להפלגה באזור הוא ב-  LAVRION MARINA שנמצאת מדרום לאתונה במרחק חצי שעה נסיעה משדה התעופה. לכן ההגעה מאוד נוחה עם טיסה אחת ונסיעה קצרה, והמיקום מאפשר הפלגה קצרה מאוד לקבוצת האיים. 

אפשרות נוספת היא יציאה ממרינה אלימוס המוכרת באתונה, אחד מבסיסי ההשכרות הגדולים ביותר ביוון. אולי תמצאו כאן מגוון גדול יותר של יאכטות להשכרה אך היציאה מכאן מוסיפה יום הפלגה לכל כיוון בהגעה והחזרה לאזור ומקשה עוד יותר על הגעה באמת לתוך לב אזור האיים הקיקלדיים. 

אפשרות נוספת שיכולה להיות מעניינת היא מספר בסיסי השכרה מאוד קטנים, לעיתים של חברה אחת או שתיים שפזורים במספר איים בתוך האזור. אפשרות זו מאוד נוחה מבחינת תוכנית ההפלגה אך מורכבת מבחינת ההגעה למקום ולכן פחות נפוצה. 

הערה / אזהרה חשובה:

כל ההמלצות שלנו על מקומות ומפרצים מבוססות על קיום תנאי מזג אוויר מתאימים. מכיוון שבאזור זה יש ימים רבים של רוחות חזקות מאוד, ייתכן שהמפרצים יהיו פחות נוחים ויפים במקרה הטוב וגם מסוכנים עם רוח וגלים במקרה הרע. כל התמונות של מי טורקיז צלולים במפרצים הן מזמנים ללא רוח! 

לכן חובה תמיד להתעדכן בתחזיות ולעדכן את מסלולי ההפלגה שלכם בכל רגע נתון בהתאם לתחזית ולמצב בפועל.